גזר דין בתיק ת"פ 2288-08

לפני כשש שנים בתאריך 15/6/2006 התפרץ הנאשם ביחד עם אחרים לדירת מגורים לאחר שהפורצים פתחו חלון במרפסת הדירה ונכנסו פנימה. לאחר שכך עשו גנב הנאשם ושותפיו כסף מזומן, מכשיר טלוויזיה, שתי שרשראות זהב, משחק מחשב, מכשירי טלפון נייד, מצלמה דיגיטלית, מצלמת וידאו, רמקולים למחשב, מקלדת למחשב, מחשב נייד ושוקר חשמלי.

ציינתי במפורש ולא בכדי מועד ביצוע העבירה. תקופה של שש שנים היא תקופה ארוכה לכל הדעות שעל בית המשפט לקחת בחשבון בעת גזר הדין. לעיתים משך הזמן מאז ביצוע העבירה ועד לגזר הדין פועל לרעת נאשם ולאו דווקא לטובתו וזאת בשים לב לפעילות עבריינית במשך אותו זמן. במקרה דנן שונה מקרה דנן לפי שבחלוף הזמן נראה כי הנאשם הפסיק פעילות עבריינית.

עוד אוסיף ואומר שבעניינו של הנאשם הוגשו ארבעה תסקירים של שרות המבחן, בסופו של דבר לאחר ששרות המבחן שקל את הנסיבות הרלוונטיות לעניין ובכל הנתונים הקשורים, המליץ להמנע מהשתת עונש מאסר על הנאשם אלא על חיובו בשל"צ, משמע כי לפנינו חוות דעת חיובית של שרות המבחן. עוד אוסיף ואומר שהנאשם הודה בביצוע העבירה, חסך מזמן שיפוטי יקר ונראה כי הנאשם מביע חרטה והפנים המעשה האסור, תוך נטילת אחריות.

אל מול נסיבות ההקלה כאמור לעיל עומדות נסיבות לחומרה. ראשית הכל, חומרת העבירה, אני לשיטתי רואה חומרה רבה בעבירה של התפרצות לדירה וגניבה. חומרה יתרה אני מוצא בנסיבות המקרה של חבירה של מספר גורמים לפרוץ לדירת אדם אחר ולגזול את רכושו. בעניין זה, מצאתי להפנות להלכת ביהמש הנוגעת לענישת נאשמים בעבירת ההתפרצות לדירה, הלכה ברורה היא שיש להחמיר העונש בעבירה זו. עבירה של התפרצות לדירה וגניבת רכוש הזולת היא חמורה כי מלבד בהיותה פגיעה ברכוש הזולת טומנת בחובה מימד רב משקל של פגיעה בשלום הציבור. אין צורך להכביר מילים וליתן דוגמאות העבר באשר לתוצאות ולעיתים הן טרגיות באשר להתקלות בעלי דירה עם מי שפרץ לדירתו בכוונה לגנוב רכושו.

עוד חומרה יש בעבירה זו והיא בכך שאדם סבור שביתו מבצרו והנה בא אדם ורומס זכויותיו של אחר רומס אותה תפיסה של האדם כי ביתו מבצרו. אני רואה חומרה יתרה בכך שהפורץ לדירת האחר על מנת לגנוב את רכושו חי למעשה על חשבון האחר, במקום שיעבוד ויפרנס עצמו גוזל רכוש האחר. בעניין זה אפנה לראשית דברי לעיל באשר לרכוש שנגנב מהאזרח התמים.

התלבטתי לא במעט אם לקבל את הסדר הטיעון, אלא שבמקרה זה נראה לי שאסטה משיטתי ולא אגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל ממש כפי דרכי בענישה בעבירות אלה, אלא אגזור על הנאשם עונש מאסר בעבודות שירות שלטעמי זה הרף הנמוך ביותר לענישה בעבירה של התפרצות לדירה.

אני אומר דברים אלה מבלי להתעלם ולו בשמץ מהנסיבות לקולא שפרטתי לעיל. למעשה אני אומר דברים אלה למרות הנסיבות לקולא.

סיום ההליך כפי המוצע והממולץ על ידי שירות מבחן הוא כפי עתירת הנאשם יש בה כדי העברת מסר בלתי ראוי לציבור ולחברה.

בשלב שני לאחר התלבטותי שאלתי עצמי שמא אלך צעד נוסף לחריגה משיטתי וכוונתי באשר לתקופת המאסר שאגזור על הנאשם בעבודות שירות.

לנאשם עבר פלילי אלא שבמקרה זה העבר הפלילי משרת הנאשם באופן כפי שטען בא כוחו יש בו כדי להצביע על שינוי בהתנהלותו התנהלות העבר זהו לטעמי זה אחד המקרים שבו על ביהמש לעשות שימוש בכלי הענישה וליתן משקל רב יותר לשיקול השיקום.

עוד בעניין זה אוסיף ואציין מבלי לתת לכך משקל יתר כי שותפו של הנאשם לעבירה נדון למאסר בעבודות שירות. ובעניין זה ראוי לציין, כי מקרה הוא של שותפו חמור יותר מזה הנאשם כפי שנדון בעבירות נוספות. מצאתי להקל עם הנאשם במידת מה.

אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

ארבעה חודשי מאסר בפועל.

עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות כפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות שעותק ממנה נמסר בידי הנאשם הוא יודע את פרטיה לרבות ובמיוחד מועד תחילת העבודות 9.5.12 .

חמישה  חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום  לא יעבור עבירה נגד הרכוש מסוג עוון למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין - החזקת נכס חשוד כגנוב.

שבעה  חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום  לא יעבור עבירה נגד הרכוש מסוג פשע.

ככל שלא הושת על שותפו הנאשם פיצוי כספי אף אני לא אעשה כן.

אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות בסך 2000 ש"ח לפיה יתחייב שבמשך שלוש מהיום לא יעבור עבירה נגד הרכוש.

לא יחתום על ההתחייבות ייאסר למשך 7 ימים.